תוקפנות מתוך חרדה - הסיפור של קאי
להשתחרר מהפחדים (ומהמחסום) קאי המתוק עבר הרבה בארבע שנות חייו. הוא נקשר במגרש וסבל הזנחה והתעללות ככלב שמירה, ואז ננטש כי לא ביצע את תפקידו (כשפנו לבעליו המקורי הוא סירב לקחת אותו בחזרה כי הוא פחדן ואינו שומר). בהמשך שרד ברחובות ירושלים תקופה ארוכה והיה מגיע מדי פעם לחצר שבה היתה כלבה שאיתה התחבר. למזלו, בעלת הבית אימצה אותו באהבה גדולה עד עצם היום הזה.
כשהגיע אליי לטיפול היה קאי חששן מאד. כתוצאה מפחדיו הוא איים והתנהג בתוקפנות כלפי כלבים ואנשים זרים, נבח על ילדים וכל רעש ותנועה פתאומית הקפיצו והחרידו אותו. בבקרים, כשהאמהות שלו התארגנו לצאת לעבודה, היה מתרוצץ סביבן מודאג ולחוץ. בעיה נוספת היתה שקאי הראה סימני סטרס מאד עדינים, לרוב בלתי ניתנים לזיהוי ולכן נחווה כלא צפוי בתגובותיו. מה שמטפלי באך קוראים, "טיפוס אגרימוני" קלאסי...
לאחר שלושה שבועות של טיפול בתמציות פרחים ותרגול התנהגותי פשוט:
קאי לא תקף וכמעט שלא איים ברחוב מזה שלושה שבועות, וחלק מהזמן כבר מטייל בלי מחסום.
הניח לזרים להתקרב ואף ללטף אותו.
הפך רגוע בקרבת ילדים.
החל להביע את עצמו בבירור ומראה רתיעה בנביחה או בקפיצה לאחור, מה שמאפשר לאמהות שלו לנהל את הסיטואציה נכון.
למד לרבוץ ברוגע כשהן מתארגנות לעבודה בבקרים (ראו תמונה)
העבודה עם קאי על העמקת הרוגע וחיזוק הבטחון נמשכה עוד שבועות ספורים עד להשגת המטרה הסופית: היום, קאי לא זקוק למחסום בכלל, מתקשר היטב עם סביבתו, מקבל אנשים וכלבים אחרים בקרבתו ונהנה מהחיים.
